האורגזמה הצדקנית של קרני אלדד (+הסבר)

1.

הן עברו את כל המלחמה ביחד. נתפסו ביחד על העגלה שעימה ברחו מהכפר שבו החביאו אותן. עמדו זו לצד זו כאשר הנאצים התכוננו לירות בעשרות או מאות היהודים שהצליחו לצוד, ובדרך נס (כך סבתא שלי תמיד תיארה את זה) נבחרו על ידי אחד החיילים כדי לשמש כוח עבודה באחד המחנות (שני האחים הקטנים לא נבחרו ונורו בו במקום). הן עברו ממחנה למחנה, צעדו יחדיו ממידאנק לאושוויץ. לאחר המלחמה דרכיהן נפרדו. אמא של סבתא שלי נישאה מחדש, ולאחר קום המדינה עלתה ארצה. סבתא שלי הכירה את סבי באחד מארגוני הנוער הציונים, וגם הם עלו ארצה לאחר 48.

סבא וסבתא שוכנו במעברה בחדרה. שם נולדה אמא שלי. לאחר מכן עברו לצריף עץ באמצע פרדס במגדיאל. סבתא לובה – אמא של סבתא שלי – ובעלה החדש שוכנו בבית ערבי בלוד.

כשהכרתי את סבתא לובה היא כבר גרה בדירה קטנה באחד הרחובות הצדדים שמקיפים את בית העירייה של פתח תקוה. היא מתה כשהייתי בן ארבע. אני לא יודע מה קרה לבית הערבי שבו היא גרה. אולי היא מכרה אותו. אולי הוא הועבר למדינה. אני יודע דבר אחד לבטח – הוא לא הוחזר לבעליו המקוריים.

2.

חשבתי על סבתא לובה ועל הבית הערבי בלוד, שלא הכרתי, כשקראתי את המאמר של קרני אלדד היום בהארץ (לא אתן כאן קישור, לא רוצה לעזור למאמר הזה לעלות בדירוג מנועי החיפוש). אני צריך עכשיו ממש לעצור את עצמי מלמלא את המסך בטינופת מילולית שאני מסוגל להוציא מהפה ומהמקלדת. כרגיל, באותו מתק שפתיים של מי שבטוח שהאמת נמצאת רק עימו ובדרך לנסח אותה ולחיות אותה רומס ביד גסה (שהוא חושב למעודנת) את החיים ואת הזכויות של האנשים האחרים, אללד קובלת במאמר שלה על ההפגנות של השמאל בשייח ג'ראח, שבשגעון המעוות שלהם רוצים למנוע מהיהודים המסכנים שנושלו מביתם בשכונה לחזור אליה.

כזה הוא העולם המעוות והמסוכן של אלדד (שהעורך המעוות והמסוכן של הארץ מוצא לנכון לפרסם בעמודי עיתונו). עולם שבו צדק הוא דבר שיש להילחם עליו רק כאשר הוא נוגע ליהודים.

היהודים המסכנים שנושלו מבתיהם בשכונה אינם אלה שמנסים לחזור אליו. וגם אם כן, הם בוודאי אינם מנסים לחזור אליו לאחר שבמשך שישים שנה ויותר מאז הגירוש הם גרים במחנות פליטים או חיים במעמד של פליטים. מי שעומד מאחורי היוזמה הוא ארגון ימני בעל ממון רב שמאמין בקדושה מסוכנת של האדמה ובזכותו עליה, רק בגלל שהדם שזורם בעורקי ארנקיו הוא יהודי. לשם כך הוא נעזר בכל הדרכים המחוכמות יותר או פחות שבהן מדינת ישראל מנציחה את שיטת האפרטהייד הנהוגה בה.

אז במחילה ממך, גברת אלדד מתוקת השפתיים, אל תזייני לי את השכל.

3.

השמאל, אומרת אלדד, הוא משוגע שכן הוא מתנגד לבניית שכונה יהודית כמה מטרים מהעיר העתיקה (אני ממש יכול להרגיש את הצמרמורת המענגת והצדקנית שעולה בגופה כשהיא אומרת את זה). לי זה כמובן הזכיר את הסיפור המפורסם הבא, מאבות דרבי נתן:

פעם אחת היה רבן יוחנן בן זכאי יוצא מירושלים והיה ר' יהושע הולך אחריו, וראה בית המקדש חרב. אמר ר' יהושע: אוי לנו! זה שהוא חרב, מקום שמכפרים בו עונותיהם של ישראל. אמר לו (רבן יוחנן בן זכאי): בני, אל ירע לך. יש לנו כפרה אחת שהיא כמותה. ואיזה זה? גמילות חסדים, שנאמר: 'כי חסד חפצתי ולא זבח'"

קרני אלדד מרגישה בוודאי שהיא קרובה הרבה יותר למסורת חז"ל מאשר יהודי חילוני והומו שגר בפריז. מספיק לה הייחוס הביולוגי כביכול לחז"ל כדי לקבוע שמוסרית ורוחנית היא נעלה על בני העממים האחרים.

קרני אלדד, וחבריה המתנחלים והימנים שנאחזים בתלמוד כדי להוכיח את עליונותם המוסרית, שכחו מה זה להיות יהודים.

4.

כתבתי את זה בבוקר, מיד אחרי שקראתי את המאמר (כמו שנועם שם לב – ראו תגובתו). שכחתי להוסיף את הסיבה שבגללה אני חושב שעצם הפרסום הוא מעוות ולגיטימי. אני מעלה לכאן את התגובה שלי לארז שאמר שהוא אינו מסכים איתי בנקודה הזו:

לפרסם עמדה כזו (של ק. אלדד) שאינה מושתת על טיעונים רציונלים אלא על תפיסה ספיריטואליסטית לא הומאנית שמבחינה בין יהודי לערבי – מבחינתי זה מעוות ומסוכן – בדיוק בגלל שזה מוצג כמאמר "דיעה" לגיטימי. לא, הדעה הזו אינה לגיטימית בעיני לא כי היא לא נוחה לי אלא כי היא גזענית!

האם היית אומר את אותו הדבר על מאמר בעיתונות הצרפתית שמתנגד להשבת רכוש יהודי לבעליו המקוריים שגורשו לאושוויץ תוך שימוש בטיעונים לאומניים על הרוח הצרפתית או מה שזה לא יהיה? גם אם היה מספק הוכחות משטרי קנייה מהמאה ה-19 או ה-18?

כמובן, אני מסכים, הבמה הציבורית צריכה להיות פתוחה למגוון דיעות, אבל לא לדיעות חשוכות וגזעניות שמציגות עצמה כצודקות ורציונליות. בתחפושת הזו טמון בעיני העיוות והסיכון.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • דורי  ביום 17/02/2010 בשעה 10:13

    אתך במאבקך נגד ממתיקי השפתיים.

  • ארז  ביום 17/02/2010 בשעה 10:28

    לא עם האמירה המרמזת שפרסום המאמר הוא "מעוות ומסוכן" – מעוות ומסוכן הרבה יותר לעטוף את עצמנו רק בדעות שנעים לנו לשמוע.

  • רון  ביום 17/02/2010 בשעה 10:36

    ארז, לפרסם עמדה כזו שאינה מושתת על טיעונים רציונלים אלא על תפיסה ספיריטואליסטית לא הומאנית שמבחינה בין יהודי לערבי – מבחינתי זה מעוות ומסוכן – בדיוק בגלל שזה מוצג כמאמר "דיעה" לגיטימי. לא, הדעה הזו אינה לגיטימית בעיני לא כי היא לא נוחה לי אלא כי היא גזענית!

    האם היית אומר את אותו הדבר על מאמר בעיתונות הצרפתית שמתנגד להשבת רכוש יהודי לבעליו המקוריים שגורשו לאושוויץ תוך שימוש בטיעונים לאומניים על הרוח הצרפתית או מה שזה לא יהיה? גם אם היה מספק הוכחות משטרי קנייה מהמאה ה-19 או ה-18?

    כמובן, אני מסכים, הבמה הציבורית צריכה להיות פתוחה למגוון דיעות, אבל לא לדיעות חשוכות וגזעניות שמציגות עצמה כצודקות ורציונליות. בתחפושת הזו טמון בעיני העיוון והסיכון.

  • אסף  ביום 17/02/2010 בשעה 10:40

    היא תמיד מעוותת מסוכנת , פסשיסטית חשוכה ולעזאזל חופש הביטוי

    כשמדובר במאמר אנטישמי של חיים בראשית ,יצחק לאור בני ציפר או כל אחד אחר מכוכבי הארץ זה הופך ל"קול אמיץ ,מפלטה האחרון של האמת
    גם אם היא לא נעימה לאוזן"

    אותה צביעות שמאפיינת את אנשי הקרן החדשה
    שלא מהססים להטיל רפש על מדינת ישראל
    אבל אם מישהו מעיז לבקר את הביקורת שלהם
    זה מקרתיזם

  • חן  ביום 17/02/2010 בשעה 11:06

    רחמים לי עליך .

  • עמרם  ביום 17/02/2010 בשעה 11:22

    עדין לא ברור כיצד עמותות מתנחלים הממומנות בידי מיליונרים הן היורשות החוקיות היחידות של כל רכוש יהודי בכל מקום. או במלים אחרות – אין שום קשר בין תלמידי החכמים העניים שגרו בהקדש ספרדי ברוטציה של שנתיים באיזור שמעון הצדיק, ובין חבורת הנוכלים האלימה שהשתלטה שם על דירות בחסות הרשויות. "יהודים" אינם "שבים" שם לבתיהם, ממש כשם שפורץ לביתי אינו "שב" לשום מקום רק בגלל שהוא במקרה יהודי וגם בעל הבית. די לדמגוגיה

    כמו שבניה ובנותיה של משפחת מיוחס בסילואן, כמו צאצאי משפחות רומנו, מני, פרנקו, בג'איו בחברון – המתנגדים להתנחלות בבתים הנושאים את שמם, המוכנים להחכיר את בתיהם (אם באמת אלה בתיהם) לפלסטינים ללא הגבלת זמן, כך גם כאן – המתנחלים עושים שימוש ציני ומכוער באיזו בעלות יהודית מעורפלת מלפני 48

    לא דומה לרכוש יהודי בצרפת (שעליו, אגב, פוצו יהודים, וגם הרכוש היהודי בצרפת לא הופקע חוקית)- תאר לעצמך שהרכוש של משפחתך בצרפת היה מועבר אלי (!) – רק בגלל שאני במקרה יהודי צעקן עם יחסי ציבור ומיליונים. זו ההשוואה – וגם, תאר לעצמך שרק צוענים היו מקבלים את רכושם בחזרה ולא יהודים. אז? זכות השיבה של הפלסטינים אינה עומדת על הפרק, אז למה של יהודים?

    כדאי להזכיר לכולם – פלסטיני תושב ירושלים (מה שקרוי "תעוד זהות כחולה", כלומר תושב קבע שאינו אזרח) אינו יכול לרכוש דירה במערב העיר. למה? ככה, הכל מוסבר יפה כאן
    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1101789.html

  • נועם  ביום 17/02/2010 בשעה 11:45

    חבל שהתפתית לענות בחופזה ובלשון גסה. קרני אלדד באמת מעצבנת ולא רק במאמר האחרון שלה. מדי פעם היא מבליחה עם זחיחות של בת טבע רעננה ומפיצה ארס עטוף בדבש. היא מתעלה אפילו על ישראל הראל בטכניקה הזו.

    דומה שעיתון הארץ מוצא בה איזה פן ייחודי ומאתגר. שובבי ועוקצני. קליל ורענן. וקרני מנצלת את זה וכביכול מסלקת ערפל של שנים. מה יותר פשוט מזה – יהודים יגורו בירושלים, מה הבעיה?

    הסגנון שלה מרתיח. את העוולות הנוראות ביותר היא מסלקת מעליה בנשיפת בוז קצרה. ואת הקיצוניות הלאומנית החמדנית וההרסנית היא עוטפת בעליצות שאננה.

    אין לי עצה טובה איך להתמודד עם הרטוריקה הזאת. בעיקר כאשר הרוב בישראל מקבל את דבריה כאמירת המובן מאליו, כאילו היא הילד שמראה שהמלך (השמאל) הוא עירום. גרוע מזה, שהוא בוגד.

    מה שבטוח, להגיב בגידופים ("אל תזייני לי את השכל") זו טעות קשה.

  • ארז  ביום 17/02/2010 בשעה 12:05

    רון – בתשובה לשאלתך – הייתי אומר בדיוק את אותו הדבר על מאמר בעיתונות הצרפתית שקורא שלא להשיב רכוש ליהודים.

    דה-לגיטימציה של דעות היא דבר שיש להיזהר בו. כל עוד אין בדברים הסתה או קריאה גלויה לאפליה גזענית – אני מאמין שמחובתנו לאפשר לכל אדם להשמיע את דעותיו, גם אם בחריקת שיניים.

    חשוב על זה כך: עצם הסתרת המוטיבציה הגזענית, יש בה מן ההודאה שהגזענות היא דבר פסול.

  • רני  ביום 17/02/2010 בשעה 12:26

    אם אכן האיש מצוי בפריז הוא יכול לערוך סיור בעשרות דירות שהיו של יהודים בשנות הארבעים המוקדמות. היהודים נשלחו למות. הדירות הוחרמו או נלקחו בידי השלטון והועברו לידי מי שהשלטון של אז: פשיסטי, נאצי, רצחני, בוגדני כל המילים שכבר נאמרו, חפץ בייקרו. רכוש זה לא הוחזר וגם נושא הפיצויים ההגונים לא הוברר. הנימוקים הסיבות והתרוצים אם אינם מצויים בעיתונות היומית מצויים בהחלטות אדמיסטרטיביות של הרשויות המתאימות בצרפת. בכלל לא רצוי לעשות השוואות היסטוריות בנסיבות היסטריות.

    חוץ מזה אין לגברת קרני אלדד וחבריה מה לעשות בירושלים המזרחית. זה בזבוז משאבים להרע ולהציק . היא מביאה ותביא סבל ואסון על הרבה בני אדם ערבים ואחרים ללא צורך ללא סיבה ללא מטרה.מעשיה גובלים בטירוף

    באשר למיליונרים יהודיים בחו"ל לכל צד בויכוח הפנים יהודי בישראל מיליונרים משלו. ובעיני כולם בעיתיים.

  • רון  ביום 17/02/2010 בשעה 12:39

    רני ועמרם – ברור לי שההשוואה לרכוש היהודי שהועבר לצרפתים בזמן השואה אינה טובה. אי אפשר ללמוד ממנה על עניינו בהכרח, אלא בהקשר של חופש הביטוי ומגבלותיו – זו הסיבה שבגללה הבאתי אותה.

    נועם – אתה צודק. הגבתי מהר. אבל אני לא בטוח שאם הייתי מגיב עכשיו הייתי רגוע יותר. בכל מקרה, אני חשוב שדייקת מאוד במה שאמרת על השימוש שעושה הארץ בכותבת הזו, ובכלל..

    אר – מי שלא תהיה, אני לא מבין מה הקשר בין הקוראסונים שאני אוכל כאן או לא לעניין של הרשימה. בינתיים הנמושה האמיתית כאן הוא אתה שאינך מגיב בשמך המלא!

    ואסף – עניתי לך למעשה בתגובה שהגבתי לארז (והעלתי עכשיו לפוסט עצמו). הבעיה היא לא בדיעות שהן הפוכות לדעתי, אלא בדיעות שמציגות את עצמן כרציונליות והומאניות ומסתירות את היותן גזעניות וחשוכות (וכן, אני מסכים, יש גם טקסטים שמאלניים שמלאים בשנאת אדם ובתיעוב ועוטפים את עצמם באצטלה של צדק).

  • נועם  ביום 17/02/2010 בשעה 12:48

    בפסקה האחרונה של הסעיף הרביעי (התוספת לפוסט) העמדת רף גבוה, שרוב העיתונות הישראלית לא תעבור אותו. למעשה אתה מציע לפסול את רוב הדיון שמתנהל בעיתונים היומיים בישראל. גם כאן אני מזדהה עם הזעזוע שלך מהגזענות, אבל ספקן לגבי התגובה המוצעת.

  • אסתי  ביום 17/02/2010 בשעה 13:37

    אני הייתי לוקחת את הקשקוש הזה והופכת אותו.
    משהו בסגנון:
    ב-1948 עשרות אלפי משפחות גורשו מבתיהן בירושלים. ברמלה, בלוד, ביפו, בבירעם ואיקרית ובכל שטחי מה שהיה ארץ ישראל המנדטורית. האדמה חולקה ופולשים השתכנו בבתיהן ובנו בנחלותיהן. פליטים אלה שומרים בלבם את כאב התלישות ומתפללים כל יום לשוב לנחלתם עליה ישבו דורות על דורות עוד לפני שהעליות הראשונות הגיעו לכאן…

    וכו'

  • אסף  ביום 17/02/2010 בשעה 13:39

    תמיד אבירי הצדק
    מזדעקים אם חלילה נמצא כותב ימני
    או מרצה ימני באוניבסיטה
    שהם בטלים בשישים , מול הדומננטיות המוחלטת של השמאל באקדמיה ובתקשורת,אבל ממלאים פיהם מים מול המעוותים והאלימים ביותר שבאנשי מחניהם
    כמו אלו שמחברים מאמרים מלומדים על אונס כביכול של פלסטיניות ע"י חיילי צה"ל

    חופש הביטוי הוא דבר גמיש מאוד, שאפשר להשתמש בו כל עוד הוא מתאים לצורכיך האנוכיים.

    קרא למשל על המקרה הלא יאומן של הד"ר דוד בוקאי

    http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/977/492.html

  • ארז  ביום 17/02/2010 בשעה 14:55

    הניולד לפני שאתה מספיק לעטוף אותו באיזו מימרה תלמודית שתטטשטש את אופיו האמיתי. יש בך משהו מפחיד. זו לא פעם ראשונה שהניולד מגיח.

  • עמנואל  ביום 17/02/2010 בשעה 15:43

    ל"אר" – אכן הימין והשמאל הקיצוניים מתחברים.
    שניהם בעד מדינה אחת בכל ארץ ישראל בין הים לירדן. לכן דווקא לשמאל הקיצוני יש הרבה פחות בעיה עם המתנחלים מאשר למה שקרוי "השמאל הציוני". כיכאשר תהיה פה מדינה אחת, יוכלו יהודים לגור בשייח ג'ראח ופלסטינים לגור שוב בטלביה ובקטמון.

    מי שמתנגד להתנחלות זה דווקא "השמאל הציוני" שמבין שקיום מדינת ישראל גוברת על הזכות לגור בכל מקום בארץ ישראל.

  • בועז  ביום 17/02/2010 בשעה 17:32

    רון
    את הבתים העביר לרשותם בית המשפט העליון אליו צריכות להיות מופנות טענותיך. קראתי את מאמרה של קרני אלדד ואיני מבין את טענותיך היא טוענת טענה לגבי זכות הקניין אפשר להסכים ואפשר שלא (ואני לא) . לטעון שמאמר זה חורג מגבול חופש הביטוי שקול לטענה שהשמאמר שלך הוא ביטוי להכחשת השואה (לנו נעשתה שואה, לפלסטינים נעשתה שואה, לכולם נעשתה שואה…). מה חורה לך רק לאלוהים הפתרונים.
    דרך אגב מה המשמעות האופרטיבית לאימרה שלך "מדינת ישראל מנציחה את שיטת האפרטהייד הנהוגה בה"
    לרדת מהארץ? להחרים את ישראל?

  • הומו יהודי גרמני  ביום 17/02/2010 בשעה 17:55

    דווקא אהבתי את השפה הבוטה, רון. זה במקום ומאיר אותך באור אנושי.
    ואין מה לעשות, ארז, כלפי נאצים, (ויודו-נאצים) אין סיבה לגלות אדיבות.

  • אלי  ביום 17/02/2010 בשעה 18:00

    קרני אלדד כתבה לפני מספר חודשים מאמר בו היא מתפארת בגזענות שלה: http://www.haaretz.com/hasite/spages/1124160.html
    ובכלל נראה לי שהעוורון שלה מאוד גורם לה לכבוש גול עצמי לאידיאולגיה הימנית בכל מאמר שלה

  • אנא פרויד  ביום 17/02/2010 בשעה 18:19

    אני דווקא אהבתי את השילוב של "מזיינת את השכל" שבא יחד עם האורגזמה הצדקנית של קרני אלדר. וזה היה יכול אולי לצאת ככה, מכיוון שזה יצא בלי הרבה פילטרים: נגעת בנקודה (ג'י?).
    היחס של המתנחלים והיהודים החדשים האלו עאלק למדינת ישראל הוא יחס מיני: הם בועלים אותה, בונים מאחזים, קודחים וחוצבים. אלו הגברים.
    ואז באה קרני אלדד ופוצחת בגניחות, תוך שהיא נותנת פלייר נשי לעסק הזה ומתעלמת מכל ההרס והאלימות.
    זוהי בדיוק אורגזמה צדקנית, כזו שמתעלמת מהאגרסיות שהביאו אליה ועוטפת אותה בחיוכים של הרבנית קוקוריקו.
    אין שום סיבה שבעולם שהומו חילוני בפריז לא יעלה על הנקודה הזו:-)

  • עידן  ביום 17/02/2010 בשעה 20:02

    אני מציע להתעמק קודם בעובדות ובמניפולציה השקרית של "זכות הקניין" סביב שיח ג'ראח:

    http://www.notes.co.il/idanl/62001.asp

  • רים  ביום 17/02/2010 בשעה 20:36

    אם צריך להקיש מן האלימות בפוסטים ובתגובות שלך על אופייך, הרי שעשה נכון מי שעשה שלא נתן לך ג'וב בארץ, כפי שסיפרת כאן בבלוג שלך. אני משוכנע באלף אחוז שאתה לא מתבטא כך בצרפתית ולא מעיז לנבל את הפה. שם היו פשוט מעיפים אותך מכל המדרגות.

  • מוטי  ביום 18/02/2010 בשעה 02:07

    גם אני התפלאתי הבוקר לראות את מאמרה של אלדד ג'וניור בעיתון 'הארץ', ודווקא אהבתי את ההתנסחות הבוטה שלך.
    נדמה לי שיותר מדי שמאלנים חושבים שעליהם לשמור על נימוסיהם הטובים בכל מצב, ושאסור להם להפגין בפומבי את רגשות התיעוב המוצדקים שאנשים מסוגה של אלדד מעוררים (בי).

  • יואב  ביום 07/03/2010 בשעה 23:32

    אפשר להסתפק בכך שהבאת יופי של ציטוט?

  • יעל מהדרוםשבצרפת  ביום 13/07/2014 בשעה 07:50

    רון
    אני שומעת אותך רותח
    כאילו היא נגעה במקום ממש בלתי אפשרי לשאת
    מה היא אמרה קרני שככה הקפיץ אותך ? אני קוראת את הרגש אבל לא ברור לי התוכן של דבריה ולא מה בהם כל כך קשה לך. פרט ?
    תודה על כתיבתך מהלב הסערה… יש בזה משהו שנקרא לי כצנוע להסכים להחשף בכעס כך
    יעל

טרקבאקים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: